קיום של אוורור מאולץ בשונה מאוורור טבעי, דורש הפעלה של מאווררים ויצירת תנועה באופן שתגרם החלפה של נפח האוויר במבנה אותו אנו חפצים לאוורור.
אוורור מאולץ מקובל מאוד בחממות שונות, במנהרות ובלולי פטם, כי זו הדרך היחידה בה ניתן להפחית בצורה יעילה את דרגת הטמפרטורה ודרגת הלחות של המבנים.
ללא יכולת הפחתה בטמפרטורה ובלחות אין כמעט אפשרות לגדל ירקות ופרחים וגידולים אחרים במבני חממות סגורות.
פעולה של אוורור מאולץ מתבצעת גם כאשר יש צורך לצנן ולהפחית בטמפרטורה בחממות ובלולים בעזרת מערכת מזרן לח. למעשה אין אפשרות ליצור הפחתת טמפרטורה ללא הנעת אוויר מאולצת.
לביצוע אוורור מאולץ משתמשים בדרך כלל במאווררים – שואבי אויר בקוטר כנף של "50 (1250 מ"מ). שימוש בשואבי בעלי קוטר כנף גבוה הינו כלכלי ביותר. התקנת שואבי האוויר תבוצע בדופן מבנה סגורה דרומית או מזרחית כאשר בדופן הנגדית (צפונית או מערבית) יבוצעו פתחי כניסת אוויר, ע"י וילון, או חידות רפפות ממונעות. בחממות נוהגים לחשב ולהתאים ציוד עבור 35-40 החלפות אוויר/ שעה. בלולים מבוקרים נוהגים לחשב ולהתאים ציוד עבור 50-60 החלפות אוויר בשעה, כי בד"כ מקיימים בלולי הפטם גם צינון ע"י מזרן לח, תהליך היוצר התנגדות.
רשם: אלי פרידמן
